top of page

הגיבור\ה שבתוכנו

  • Writer: Richard Ifrimov
    Richard Ifrimov
  • Jul 21, 2025
  • 3 min read

"קום כבר מה אתה בוכה, נו זה לא ביג דיל"

זה מה ששמעתי מגיל 5 שהייתי נופל מהנדנדה \ אופניים ועוד הרבה דוגמאות,

ואני יכול להגיד בלב שלם שפעם חשבתי לעצמי

"וואי אני בחיים לא אתעלם מהבכי והכאב של הילד שלי \ אבל בשנים האחרונות אני רואה כמה זה באמת עזר לי כמובן לא בצורה בריאה להיות מוכן לסמוך על עצמי ולהיות עצמאי בכל מחיר לא משנה מה ולא לקבל עזרה מאחרים יותר\ כמה שפחות. וזה מראה, שלא משנה מה תעשה דפוסי ילדות מנטליים \ רגשיים \ והתנהגותיים ישפיעו עלינו גם לאחר 50 שנה \ מה יש בתוך בני האדם שבאמת יכול לשנות מציאות של אחד או של כמה?..................................................................

נולדתי למשפחה קשת יום אבא אלים אימא קרה אחים שבורים מבפנים ומרוחקים -

לא היה לי לאן ללכת - פיזית הייתי בורח לרחוב, מנטלית ברחתי לתוך הראש שלי ופיתחתי אלפי יחסים עם המוח שלי מול עצמי ועם אנשים שרציתי להיות בקרבתם ( מודלים ) בראש שלי - לא הייתי ילד חברותי ישר זה לקח לי זמן\ לא הייתי מוביל חברתי זה לקח לי זמן \ לא הייתי אישיות יציבה דומיננטית 1 זה לקח זמן \ - לא הייתי נותן מעצמי לסביבה זה לקח זמן \ - לא לקחתי על עצמי כל כך הרבה יותר ממה שהעולם רואה זה לקח זמן \ - שהייתי בורח מהבית הייתי הולך לישון ברחוב או פשוט לרחוב - ואף אחד לא חיפש אותי אף אחד לא היה שם -\

רק אני, רק המוח שלי ואני \רק הלב שלי ואני \ רק הכאב שלי ואני \ ורק הרוע שבי שהצטבר בתוכי, הנקמה והשליליות \ ושם פגש אותי השטן באותו לילה \ ערב בפרדס חנה שראיתי את האמת שהייתה מולי תמיד - רק אני ידאג לעצמי \ רק אני יוביל את \ עצמי

רק אני יאהב את עצמי \ זאת תהיה הדרך היחידה שבה אני יוכל לתת לאחרים \ לאהוב \ להרגיש \ להוביל \ לדאוג לאחרים מסביבי -

אני אחרי משבר - ואני רוצה לספר לכם שלא האמנתי בכל החרא הזה "אתה צריך לבחור משהו להילחם אליו אתה צריך אנשים לדאוג, להם אתה\ ואתה \ ואתה - אז מה! אז על הזין שלי! עזוב אותי בשקט ותן לי להיות לבד לנצח רק אני לבד!"

אבל לאחר כמה ימים במשבר הבנתי שזה לא מה שאני באמת רוצה זה הכול שטויות - מה שאני רוצה זה מה שכואב לי הכי הרבה שאין לי אותו - האמת היא מה שגורם לנו להרגיש את ההווה את הקרקע את האופי שלנו מתחת לכל הקליפות של היומיום - את החיים מתחת לכל המסכות - האמת היא \ מופיעה שהדמעות זולגות מעינינו ללא הסבר, והלב מתכווץ לשנייה והנשימה נעצרת המבט מתיישר והמסכה נופלת - מי אני ? למה אני מסוגל ? למה אני קיים ? מה יהיה איתי ? זה כל מה שמגיע לי? זה יהיה ככה לנצח?

אני יגיד לכם למה האמת תמיד מגיעה בצורה כזאת - כי כולנו צריכים מישהו - ואני עושה הכול כרגע בשביל הילד הקטן שבי שסבל כל כך הרבה \ שראה כל כך הרבה \ שהלב שלו נשאר בגיל 10 \ 11 \12 - תמיד יש לנו בשביל מי לתת \ לדאוג \ לאהוב \ להוביל \

זאת בחירה שלנו אם אנחנו רוצים לקחת את האחריות הזאת על עצמנו ולא כל דבר בדרך הופך אותנו לאכזבה בעיניי האנשים שבשבילם אנחנו עושים מה שאנחנו עושים -

אלה העקביות האותנטיות והחשיפה - הם אלה שגורמים לנו להישאר תמיד שם קיימים מולם ומול עצמנו הילדים והילד שבתוך כולנו - לא משנה כמה פעמים אני יהיה לבד אני יודע שהילד הקטן שבי תמיד איתי לנצח אני יעשה את ההווה עוצמתי בשבילו \ לנצח אני יהיה שם ויגן אליו \ אתן לו לחוות ולראות את כל מה שהוא רצה ולא יכול היה לראות ולחוות בזמנו - אנחנו תמיד מופיעים כגיבורים או אויבים בסיפור של מישהו - אבל אנחנו תמיד הגיבורים בסיפור שלנו - אני יהיה האדם הזה שאחרים ייזכרו בו ויעלה להם חיוך ותחושת נתינה וטעם של עוד עם תחושת השראה - כי אני בוחר להיות הגיבור בסיפור של (ריצ'ארד הקטן) ואני בוחר להיות הגיבור של ההווה של החיים שלי בחיים של אחרים - כי בסוף כולנו מתים \ ואני מעדיף למות גיבור.

לכל בן אדם שמתקשה בכל דבר סמים אלכוהול מחלה נפשית - מחשבות אובדניות - פרידה - פוסט טראומה - תאמין לי אני מבין בכול לצערי ולשמחתי - לכולנו מחנה משותף כולנו נמות מתישהו אנחנו רק צריכים 2 דברים כדי להמשיך =

חיים שאנחנו יכולים לבחור בהם עתיד ללכת אליו גדול יותר או פחות לא משנה -

ו2 להיות הגיבורים בסיפור שלנו ובחיים שלנו בשביל הילדים שלנו \ משפחה \ בני זוג \ ובשביל הילד שבתוכנו שלעולם אבל לעולם לא ימות ויעזוב אותנו כמו שעזבו אותנו בילדות.

נ.ב גיבורים זכורים לעד - תהיו גיבורים בסיפור שלכם - תהיו גיבורים בחיים שלכם.





Recent Posts

See All
ראש בראש

כמה פעמים היו לך מחשבות כשאתה קם בבוקר, והקול הזה בראש שלך אומר לך ................................ "נו תחזור לישון, עוד 5 דקות תקום,...

 
 
 
הישרדות

וואו איזה נושא עוצמתי בשבילי......מחזיר אותי אחורה למקום.... אפל...................... אני זוכר שהייתי ישן על המדרכה וראיתי בחור מבוגר...

 
 
 
פחד

אתחיל בסיפור קצר...הייתי ילד די ביישן לא ידעתי איך לבטא את עצמי יותר מדי ותמיד הייתי מתנחם בעובדה שאני בפינה בשקט שלי ואף אחד לא יפריע לי...

 
 
 

Comments


bottom of page